#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו. א האם מותר לשבור את החבית בשבת לאכול גרוגרות או פירות?	"מותר לשבור את החבית ובלבד שלא יתכון לעשות כלי.<p dir=""rtl"">ר' נחמיה שאומר שאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישיו, יסבור שרק גרגרות דרוסות שצריך את הסכין לחתכם, אבל פרודות או שאר פירות אסור להביא כלי בשביל זה, וכן מדויק משנתנו כר&quot;נ. חכמים סוברים שאף במפורדות או בכל פירות מותר.</p>"	שבת קמו.		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו. ב חותלות של גרגרות ותמרים האם מותר להתיר להפקיע ולחתוך בשבת?	להתיר - ודאי מותר, להפקיע ולחתוך - לר&quot;נ שסובר שאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו אסור, לחכמים מותר.	שבת קמו.		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו. ג למברז חביתא, להתיז ראש החבית של היין, האם מותר בשבת ומדוע?	"למברז חביתא - שאלו את רב ששת האם מתכוין לפתח ואסור או לעין יפה ומותר, ואסר להם, שאם היה מתכוין לעין יפה היה לו לפתוחי מפתח.<p dir=""rtl"">להתיז ראש החבית של יין - רשב&quot;ג התיר שמתכוין לעין יפה.</p>"	שבת קמו.		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמו. ד האם מותר בשבת לעשות נקב במגופה של חבית או בחבית עצמה?<p dir=""rtl""></p>"	"רב הונא אמר: בצד המגופה -לכו&quot;ע אסור וכל שכן בצד החבית. על גב המגופה - ת&quot;ק אוסר ור' יהודה מתיר. <p dir=""rtl"">רב חסדא אמר: על גב המגופה - לכו&quot;ע מותר, בצד המגופה - נחלקו ר&quot;י וחכמים, בצד החבית - לכו&quot;ע אסור.</p>"	שבת קמו.		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו. ה האם מותר להוסיף על נקב קיים בחבית ומדוע, וכיצד הלכה?	להוסיף על נקב בחבית - ת&quot;ק מתיר שכל איסור עשית נקב הוא גזרה משום לול של תרנגולים שעשוי להכניס ולהוציא ובלול אין חשש שיוסיף שלא תכנס נמיה, וי&quot;א שאסור להוסיף, שאף בלול של תרנגולים אם בטעות עשה נקב קטן בלול מרחיבו, דרש ר&quot;נ בשם ר' יוחנן הלכה כי&quot;א.	שבת קמו.		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמו: א נקב חבית שנסתם האם מותר לפתחו בשבת?<p dir=""rtl"">[מהו לשמר ומהו לחזק?]</p>"	"עשוי לשמר - מותר, לחזק - הוי סתימה טובה והוי כלפתוח בתחילה ואסור.<p dir=""rtl"">ר' חסדא אמר למעלה מן היין זהו לשמר, למטה מן היין זהו לחזק, רבא אמר למטה מהיין גם הוי לשמר ורק למטה מהשמרים הוי לחזק, ומדויק מהברייתא כשיטתו 'פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות'.</p><p dir=""rtl"">&lt;כגרס' רש&quot;י, וע' גרסת הרי&quot;ף&gt;</p>"	שבת קמו:		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמו: ב האם מותר ליתן גובתא (לתקוע קנה חלול בנקב שבחבית) בשבת, וכיצד הלכה?<p dir=""rtl"">מה הדין בטרפא דאסא ומדוע?</p>"	"גובתא: לחתוך בתחילה - אסור. היה בחבית ונפל - מותר להחזיר, מתוקן אבל עדין לא נתן - ת&quot;ק אוסר שמא יבוא לחתוך בתחילה וכן דעת רב, ר' יאשיה מיקל וכן דעת שמואל שלא גזרינן. דרש רב שישא בריה דרב אידי משמיה דר' יוחנן הלכה כר' יאשיה.<p dir=""rtl"">טרפא דאסא: שמואל אסר, רב יימר מדפתי אמר גזירה משום מרזב, רב אשי אמר גזירה שמא יקטום, איכא בינייהו דקטים ומנח.</p>"	שבת קמו:		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו: ג האם מותר לתת שעוה, שמן (קשה) ע&quot;ג נקב בשבת?	"שעוה - אסור ואמר ר' יהודה מעשה בא לפני ריב&quot;ז בערב ואמר חוששני לו מחטאת.<p dir=""rtl"">שמן - רב אסר גזירה משום שעוה ושמואל התיר ולא גזר, אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף בפירוש אמרת לן משמיה דרב שמותר.</p>"	שבת קמו:		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו: ד לצאת בשבת עם בי סדיא (דרך מלבוש) האם מותר (ברכים קשים ובינונים)?	"רכים - ודאי מותר. <p dir=""rtl"">קשים - ודאי אסור. </p><p dir=""rtl"">בינונים - מכללא אמרו שרב אסר דמחזי כמשוי ושמואל התיר שאינו נראה כמשוי, ולאו מילתא היא שגם רב התיר.</p>"	שבת קמו:		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו: ה 'נותנין תבשיל לתוך הבור בשביל שיהא שמור ואת המים היפים ברעים בשביל שיצננו ואת הצונן בחמה בשביל שיחמו' פשיטא?	"תבשיל לבור - קמ&quot;ל שלא גוזרים משום אשוויי גומות.<p dir=""rtl"">יפים ברעים - משום סיפא. צונן בחמה - קמ&quot;ל שלא גוזרים שמא יטמין ברמץ.</p>"	שבת קמו:		כב
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמו: ו מי שנשרו כליו בדרך האם מהלך בהם?<p dir=""rtl"">האם מותר בביתו לשטחם ליבשם?</p>"	"מהלך בהם ואינו חושש.<p dir=""rtl"">הגיע לחצר החיצונה שוטחם בחמה אבל לא כנגד העם, ר&quot;א ור&quot;ש אוסרים, שכל מה שאסרו חכמים מפני מראית העין אפי’ בחדרי חדרים אסור.</p>"	שבת קמו:		כב
